סיפור זה מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש בירושלים עיר הקודש לפני מספר שנים.
משפחה נחמדה הייתה מארחת באופן קבוע יהודי בודד שלמרות שהיה חסר כל השמחה הייתה מצויה אצלו למכביר. יום יום היה מגיע למשפחת אברמוביץ ומספר להם את אותם סיפורים שסיפר גם אתמול ושלשום .
כך הדבר המשיך עד אשר המשפחה החליטה לעבור דירה לשכונה אחרת. מכיון שלאם המשפחה היה כבר דיי קשה לארח את עקיבא הבודד, בקשה לא לספר לא על מעבר הדירה.
לאחר כמה שבועות בביתם החדש והשקט ראתה אם המשפחה עקרב צהוב ומפחיד בתוך הבית, [בהצגה העקרב דיי חביב ומצחיק] היא כמובן נבהלה ורצה לקרוא לבעלה. הבעל שהגיע במהירות לא ראה שום עקרב וחשש מה שאשתו החלה לדמיין עלה בו. חשש זה התחזק כאשר האשה ראתה שני עקרבים ועד שקראה לו לא זכה גם הפעם לראות כלום. החשש התגבר ונהיה לחשד כאשר האישה ראתה משפחה שלמה של עקרבים.
כשראתה שבעלה לא יהיה לה לעזר בקשה ממנו ללכת לרב ולשאול אותו מה לעשות. אדון אברמוביץ הלך וחזר כעבור זמן קצר עם הרב לביתם החדש.
הרב חקר ודרש ולפתע צץ במוחו רעיון לבדוק מה עקרב אומר בפרק שירה. לאחר שבדקו ומצאו כי העקרב אומר "טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו" שאל את בני המשפחה האם היה איזה חסד שהיו רגילים לקיים והפסיקו בו לאחר מעבר הדירה?
התשובה הייתה ברורה למדי ובמהירות הלכו לחפש את עקיבא שיחזור מהר לביתם ויבריח ממנו את משפחת העקרבים.
בסיפור זה מוכנס עוד מוטיב של רחמים אחד מילדי המשפחה מויישלה הוא ילד מיוחד,והיחסים שלו עם אחיו נחומקה מעבירים מסר חזק של תמיכה בין אחים, קבלת השונה ,ועוד.
הומחז ע"י הגברת דנה שוורצמן