הצגה זו חוברה והומחזה ע"י הרב ארז משה דורון ,זהו סיפור מקורי שקורה כל יום בצורה שונה קצת בכל כיתה של ילדים. הסיפור התרחש לפניי כמה עשרות שנים שפתח תקווה הייתה עוד עיירה קטנה. לתלמוד תורה דיי חדש הגיע תלמיד חדש מארץ רחוקה שנקראת עיראק. אברהם היה נראה שונה במלבושו, דיבר בצורה שונה וגרם לילדיי הכיתה לריחוק וניכור.
בהפסקה כאשר אברהם יצא לחצר ילדיי הכיתה הסתכלו עליו מחלון הכיתה ושוחחו עליו בלעג, מהחלון ראו כי אברהם אוכל נקניק ארוך ומוזר ואח"כ שתה בקבוק חלב. כמובן שכל מה שהילדים ראו הוכיח להם כי אברהם בכלל לא צדיק כמו שהוא מדבר,הם אפילו הרחיקו לכת וחשדו שאולי הוא מחבל.
כאשר אברהם חזר לכיתה הם הלבינו את פניו ופגעו בו. אברהם נותר בודד וכאוב הוא שר שיר נוגע ללב על הפגיעה.
אברהם חוזר הביתה בוכה ומספר לאביו על כל מה שעבר בכיתה ,הוא אפילו ביקש לחזור לעיראק. האב מרגיע אותו ואז מגיע הרבה של הכיתה ללבן את העניין שאברהם אוכל בשר וחלב ביחד. האב כמובן לא מאמין לחשדות והוא מספר לאבא סיפור שהתרחש עוד בעיראק שבו אברהם מוכן היה למסור את נפשו ובלבד שלא יוכל אוכל לא כשר, האם בדבר שמסר את נפשו יכשל בו? [את כל הסיפור של האב אנו רואים בסצנה מיוחדת שמתארת את המתרחש בעיראק] לאחר סצנה זו אני עוברים בחזרה לכיתה שבה אנו רואים את המתרחש בכיתה את הרבה כאשר הוא מברר עם ילדיי הכיתה מה קרה באותו יום. בסוף הוא קורה לאברהם וביחד איתו מתברר שהילדים בכיתה חשדו בכשרים ואברהם באמת לא אכל בשר עם חלב כי אם חלב שקדים , הילדים מצטערים וחוזרים בתשובה ומבקשים שאברהם יהיה חבר שלהם.
הילדים שמזדהים עם אברהם חווים איתו את הפגיעה ולדעתי מקבלים גם מוסר על שהם עצמם לפעמים פוגעים בילדים.
שיר סיום:
השם רואה בנו רק טוב
לא הביט און ביעקב
נלמד רק זכות על החבר
נראה בעין טובה ורק טוב נדבר
מעכשיו נשתדל כל אחד לאהוב
רק מחשבות טובות תמיד נחשוב
אסור שום יהודי לצער
כל דבר שרואים חייבים לברר
פזמון: אנחנו רוצים להיות יהודים צדיקים
עושים רק מצוות מעברות מתרחקים
השם שבשמים אוהב את כל בניו
בואו ונהיה כמותו ונעשה נחת רוח לפניו.